• הדפס עמוד

• שלח לחבר

• 

"אפשר לאהוב מישהו ולמתוח עליו ביקורת, גם אם היא לא נעימה", אומר הפסיכולוג דוקטור שטרן לחנצ'ו, גיבורת הסיפור שלפנינו, העוברת מסכת מתמשכת של מעשי התעללות מינית מצדו של אחיה הבוגר, ומסויגת על כן ממשפטי "ניחומים" מעין אלה. ככל שהיא גדלה ומתפתחת היא חצויה בין עולמה הפנימי, המייסר והמיוסר, לבין קשריה המורכבים עם בני משפחתה ומטפליה, המבקשים לסייע לה, איש - איש בדרכו. נפשה הדואבת שומעת, מחד, קולות פנימיים הדוחקים בה לחדול ולהיעלם מן העולם, ומן העבר השני קולות אוהבים של אלה המנסים להחזירה לחיים. מתוך האלם שכפתה על עצמה פורץ כישרון נדיר של ציור, שבאמצעותו ובלווית כתיבה אישית מפליאה בבשלותה, היא מצליחה להביע עצמה ולתקשר עם אהוביה. חרף כל נסיונותיהם של מטפליה להביאה למצב בו תעיז להפנות אצבע מאשימה אל עבר מי שפגע בה, גוררים אותה השדים שבתוכה, לשוב ולהפנות אצבע מאשימה אל עצמה, ולהניח לכוחות ההרס המקננים בה להשתלט עליה. אמא לא אשמה הוא רומן ביכורים של דפנה לביא. במשרון מרשים, ברגישות נכונה וזהירה, בפרטנות מדויקת ומדוקדקת, היא בונה ומעצבת את המסע ההזוי והמסעיר של גיבורת הסיפור, ילדה עדינת נפש, שהחיים הפנו לה עורף ונגזלו ממנה עוד בטרם החלו.